ראיון ברשת ב' בתוכניתו של ירון דקל

היום התראיינתי אצל ירון דקל בקשר להתקפה הפומבית של אהוד אולמרט על אהוד ברק. שניהם מתגוששים ויוצאים באופן כעור מהסיפור. זה רק מדגיש באיזה ואקום מנהיגותי נמצאת הפוליטיקה הישראלית.

לפרטים נוספים

ומהו "שם המשחק" אצלנו? – פרשת המסמך

בסרט הקולנוע "שם המשחק" מ-2009 ניטשת מלחמה מבורכת בין המשטרה לבין מערכת עיתון פיקטיבי, "הוואשינגטון גלוב", על פענוחה של פרשת שחיתות סבוכה. הפרשה כללה חבר קונגרס צעיר ושאפתן ואת המאהבת-אסיסטנטית שלו, אשר מוצאת את מותה באופן מסתורי בתחנת רכבת.

לפרטים נוספים

מי מייצג את הקונצנזוס החדש? התייחסות העיתונות הכתובה לחרם השחקנים על אריאל

בחלוקה גסה של מפת העיתונות הכתובה כיום מייצג עיתון "הארץ" את עמדת השמאל-מרכז, "ידיעות אחרונות" את עמדת המרכז, שהיא גם בדרך כלל השתקפות הקונצנזוס הישראלי ו"ישראל היום" מייצג את עמדת הימין וכמובן את ראש הממשלה נתניהו. "מעריב"? הוא כבר כמעט לא קיים כעיתון.

לפרטים נוספים

של מי הסיפור הזה לעזאזל? תובנות חדשות על "מסמך גלנט"

בדיוק שבוע עבר מאז התנפצה ברעש גדול פרשת ארד-גלנט אל סדר היום הציבורי. האם השבוע הזה, זמן רב במונחים של חשיפת סיפור סנסציוני מהסוג הזה בדמוקרטיות מערביות מתוקנות, קידם במשהו את הבנת העניין?

לפרטים נוספים

הפורנוגרפיה של השבי: ארבע הנחות שגויות

ישנן כמה הנחות יסוד שחוזרות על עצמן בכיסוי התקשורתי החדשותי על מחאת משפחת שליט. מיותר לציין שהנחות היסוד האלה משרתות אינטרסים פוליטיים וכלכליים של עיתונות הזרם המרכזי. אך עוד בטרם אציג את הנחות היסוד ואנסה לבחון אותן, אפשר לומר בגדול שבכיסוי צעדת שליט, הגיעה העיתונות הישראלית המסחרית (מעריב, ידיעות, ערוץ 2) לאחד מרגעי השפל שלה.

לפרטים נוספים