ומהו "שם המשחק" אצלנו? – פרשת המסמך

בסרט הקולנוע "שם המשחק" מ-2009 ניטשת מלחמה מבורכת בין המשטרה לבין מערכת עיתון פיקטיבי, "הוואשינגטון גלוב", על פענוחה של פרשת שחיתות סבוכה. הפרשה כללה חבר קונגרס צעיר ושאפתן ואת המאהבת-אסיסטנטית שלו, אשר מוצאת את מותה באופן מסתורי בתחנת רכבת.

לפרטים נוספים

מי מייצג את הקונצנזוס החדש? התייחסות העיתונות הכתובה לחרם השחקנים על אריאל

בחלוקה גסה של מפת העיתונות הכתובה כיום מייצג עיתון "הארץ" את עמדת השמאל-מרכז, "ידיעות אחרונות" את עמדת המרכז, שהיא גם בדרך כלל השתקפות הקונצנזוס הישראלי ו"ישראל היום" מייצג את עמדת הימין וכמובן את ראש הממשלה נתניהו. "מעריב"? הוא כבר כמעט לא קיים כעיתון.

לפרטים נוספים

של מי הסיפור הזה לעזאזל? תובנות חדשות על "מסמך גלנט"

בדיוק שבוע עבר מאז התנפצה ברעש גדול פרשת ארד-גלנט אל סדר היום הציבורי. האם השבוע הזה, זמן רב במונחים של חשיפת סיפור סנסציוני מהסוג הזה בדמוקרטיות מערביות מתוקנות, קידם במשהו את הבנת העניין?

לפרטים נוספים

הפורנוגרפיה של השבי: ארבע הנחות שגויות

ישנן כמה הנחות יסוד שחוזרות על עצמן בכיסוי התקשורתי החדשותי על מחאת משפחת שליט. מיותר לציין שהנחות היסוד האלה משרתות אינטרסים פוליטיים וכלכליים של עיתונות הזרם המרכזי. אך עוד בטרם אציג את הנחות היסוד ואנסה לבחון אותן, אפשר לומר בגדול שבכיסוי צעדת שליט, הגיעה העיתונות הישראלית המסחרית (מעריב, ידיעות, ערוץ 2) לאחד מרגעי השפל שלה.

לפרטים נוספים

3 תובנות בעקבות המאמר "המותג המוצלח ביותר"

פרסמתי השבוע מאמר ב"הארץ" על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תחת הכותרת "המותג המוצלח ביותר". המאמר ניסה להסביר את שיעורי התמיכה הגבוהים בנתניהו בסקר שעשה עיתון "הארץ" בסוף השבוע האחרון, שגילה במפתיע כי למרות ההסתבכות הקשה של ישראל בפרשת המשט ומה שנתפש כזיג זג מנהיגותי של ראש הממשלה – לנתניהו שיעורי תמיכה גבוהים בקרב הציבור.

לפרטים נוספים

סיפורי בוגי

בשנת 2007 הנחיתי סמינר במנהיגות במכללה לביטחון לאומי. הנואם המרכזי בסיום המחזור באירוע – שהתקיים אז ב"צריף" של הנשיא לשעבר יצחק בן צבי בירושלים – היה משה בוגי יעלון. התקופה היתה זו שלאחר מלחמת לבנון השנייה והיא מזכירה במשהו את הימים האלה שלאחר הפעולה לעצירת המשט.

לפרטים נוספים