חסינות ממחאת השכול: ראיון עם פרופ' יגיל לוי באתר אגודת העיתונאים
כשתוכניות תחקיר כמו "פנים אמיתיות" ו"עובדה" מנסות להרים מסך על פני אישיות מסוימת – הן בדרך כלל לא נוחלות הצלחה. כך היה עם ארנון מילצ'ן בעובדה וכך גם עם מירי רגב בפנים אמיתיות.
אך בעוד הכתבה על מילצ'ן הציפה כתוצר לוואי – שהתקשורת לא התעכבה עליו מספיק – את הקשרים הצורמים בין הון ושלטון; את הפוליטיקאים הבכירים ביותר בישראל (ובראשם שמעון פרס…) המסונוורים באופן נלעג מכסף ומזוהר (מי שהפתיע לטובה הוא דווקא יצחק רבין ז"ל – שתמיד נהגו לספר על חיבה מיוחדת שלו ושל רעייתו לאה לבעלי הון, אך מקומו נפקד מחגיגות ההערצה למילצ'ן) – הרי שב"פנים אמיתיות" קיבלה הח"כית הוולגרית מירי רגב סתם קידום מכירות מביך בחנפנותו.
לא הייתי מתייחסת לזה אלמלא בלטה השטחיות של המראיין. הוא הגדיר את רגב כפוליטיקאית חדשה. נו באמת. רגב היא לא פוליטיקאית חדשה. תופעת הפוליטיקאים החדשים נגזרת מעיסוק תיאורטי ופרקטי בתופעה רצינית במדע המדינה הנקראת פוליטיקה חדשה. הפוליטיקה החדשה מתאפיינת בכמה ממדים שהבולטים בהם: התארגנות פוליטית בדרך לא ממסדית, פרגמטיזם אידיאולוגי, והתמקדות בשיח הזכויות ובזכויות האדם כרעיון מוביל.
מירי רגב היא כזאת? מספיק לראות את בסיסי התמיכה הפוליטיים שלה כפי שהציגה אותם לראווה בפנים אמיתיות ואת מופעי השינאה שלה נגד פליטים זרים בדרום תל אביב כדי להבין שהיא ופוליטיקה חדשה זה ממש לא.
מאמרים קשורים
