חסינות ממחאת השכול: ראיון עם פרופ’ יגיל לוי באתר אגודת העיתונאים
בלי שמות: לפני יותר משנה שמתי לב לידיעה באחד המוספים הכלכליים של העיתונים היומיים על מנכ״ל של משרד ממשלתי גדול ששבר שיא בנסיעות לחו״ל. הנסיעות שלו לא היו ״פושטיות״ מן הסוג הנחות, ליעדים קרובים וקצרות, אלא ״וואחד״ נסיעות, למקומות רחוקים, אקזוטיים, שכאדם פרטי צריך להיות לך הרבה כסף בשבילן ולהרבה ימים, עם גשר בוויקנדים, ממש שיחוק עד הסוף.
כמובן ששום דבר לא היה על חשבונו…התקשרתי לחברה ששימשה אז בתפקיד בכיר באחד ממשרדי הממשלה ושאלתי אותה: מה הסיפור של המנכ״ל הזה, כי לא זכרתי שום דבר יוצא דופן בפועלו הציבורי של האיש (את המערכת הזו, הציבורית-פוליטית, אני דווקא מכירה מקרוב ומלווה הרבה שנים בקריירה שלי…). זה נורא פשוט, היא ענתה לי. הוא היה פעם עיתונאי, התחבר עם פואד, הפך ליועצו ומהר מאד למנכ״ל המשרד. אחר כך הוא כבר המשיך עם עוד שר שהוא מאותו הז׳אנר של פואד.
לפני כמה חודשים כשעשיתי את עבודת המחקר שלי על תוצאות בחירות 2013, נפגשתי עם אחד מיועצי התקשורת שנטלו בהן חלק. זכרתי אותו מלפני כמה שנים כדובר צעיר, כשרוני ונחמד של משרד ממשלתי בכיר, טיפוס פשוט וצנוע של ג׳ינס וסנדלים. פתאום כשראיתי אותו כעבור 4 שנים הוא היה עם המון סמלי יוקרה וגינונים של המתעשרים החדשים (מותגי לבוש, רכב, מסעדות יקרות וחברים מחוברים במקומות הנכונים). וואו, התעניינתי, מה קרה בארבע השנים האלה שעשית את הקפיצה הזאת, והוא אמר לי: זה בסך הכל איש אחד – קוראים לו פואד. תסביר, ביקשתי? הוא פשוט חבר נורא טוב, השיב, בשביל שיחת טלפון יומית אחת אתו, בין אם הוא צריך אותה ובין אם לאו, הוא פותח בשבילך כל דלת אפשרית שמיד מתורגמת לעוד קשר ולעוד כסף.
אלדד יניב סיפר השבוע בוואלה את אותו הסיפור על עצמו. אז נכון, לפואד יש סיפור חיים מרתק, כפי שאמר בוז׳י הרצוג כשסיעתו הצביעה אתמול פה אחד על תמיכה במועמדותו לנשיאות המדינה (למעט יחימוביץ׳ שבצדק נמנעה), אבל פואד הוא כנראה המועמד המתאים כשצריך לקמבן דובר לשעבר, או עיתונאי לשעבר, אבל התאמה לתפקיד נשיא המדינה?הלו??? מה קורה לכם בסיעת העבודה – אתם לא רואים את העונה הנוכחית של ארץ נהדרת?
מאמרים קשורים
