חסינות ממחאת השכול: ראיון עם פרופ’ יגיל לוי באתר אגודת העיתונאים
מומלץ. קראו את רביב דרוקר ב”וואלה” היום, על אלה שממהרים לזכות את סילבן שלום ולמה? חלקים בתקשורת ודווקא האליטיסטיים יותר מתנהלים בצורה מחפירה בימים האחרונים. זה בא לידי ביטוי בהופעה מוטרפת ומטורללת של ירון לונדון ,בתוכנית לונדון וקירשנבאום, שהתגולל בחמת זעם על המתלוננת, ועבר לערב חדש של הטלוויזיה החינוכית, אני חוזרת – ה ט ל ו ו י ז יה ה ח י נ ו כ י ת, שאמורה להיות לה גם סוג של שליחות.
במסגרתה הינחה אראל סג”ל פאנל הזוי שכולו גברים שהטון ששלט בו היה נגד מגישת התלונה. ההובלה של סגל את האייטם על השר והפקידה שנשמטה מזכרונו היתה פרו אקטיבית, בדומה לתחום אחר שבו סגל דירבן היום את זאב אלקין לפעול נגד המהלכים העתידיים של ראש הממשלה הקשורים למו”מ עם הפלשתינאים.
אך נחזור לפרשת שלום. הגדיל לעשות בטלוויזיה החינוכית הרני רהב החדש בחיינו (אין ואקום, זה כלל ידוע) הלא הוא הפסיכיאטר המקורב למשפחת השר, כדבריו, ד”ר אילן רבינוביץ’, שעושה שם רע למקצוע. ברור שבין מומחיותו של ד”ר רבינוביץ’ לבין הדיון לא היה שום קשר, חוץ מאשר העובדה שאנחנו נאלצים להיחשף כמעט בכל הופעה שלו לכך שהוא מקושר להכי משפיעים, להכי חזקים, להכי מובילים וכנראה גם להכי עשירים בחברה הישראלית.
אבל הכי הכי מעציב הן להקת העיתונאיות הנודדת בימים האחרונים מאולפן לאולפן, כאשר חלקן עושות זאת גם בפרינט ובדיגיטל, ומוכיחה עד כמה לא צריך גברים בשביל להשפיל נשים ולהנציח את חולשתן במבנה החברתי, בשביל זה ברוך השם יש אותן.
מאמרים קשורים
