שוב אני צריכה לכתוב את הסטטוס בסדרה שאין, אין על נתניהו. הגדול מכולם, מה לעשות. ביבי גרם למדינה שלמה לרדת בבת אחת מה״רצח בעיניים״ כלפי עזה ולחכות בתקווה גדולה, כמעט כמו התכנסות בכיכר רבין עם נרות, להסדר שיתגבש במצרים עם החמאס.
במקביל – פירות המבצע כבר נכנסים לשיח ״היום שאחרי״ כאשר הצבא והדרג המדיני משווקים את החידושים הטכנולוגיים שיתנו מענה למינהרות. בקיצור, מלחמת המאסף של בנט-ליברמן מחד וקשקושי ועדת החקירה מצד שני, שזאב אלקין – שליחו של נתניהו – טירפד בחוכמה עם חקירה מכורה מראש בוועדת חוץ וביטחון, מתגמדים מול שליטתו המופלאה של ראש ממשלתנו בדעת הקהל.
נתניהו מצדיק את הסקרים המחמיאים לו באופן אישי שנעשו בשבוע החולף. מלך ישראל כבר אמרנו? בטוח ב-72 השעות הקרובות ויש להניח שגם בהמשך.
מאמרים קשורים