אם תשאלו כל אדם ברחוב, האם יש דמיון בין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לבין נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, התשובה, סביר להניח, תהיה חיובית. בין השניים קווי דמיון רבים, במיוחד בכל הקשור להתנהלות התקשורתית-פוליטית שלהם.
טראמפ ונתניהו מגלמים כיום דגם מנהיגותי, שמתבסס במידה רבה על שימוש נכון בתקשורת ביחד עם מרכיבים של סלבריטאי צמרת. שניהם דומים עד מאוד בסגנון התקשורתי שלהם ובדפוסי התנהלותם. קשה לומר מי קדם למי: האם נתניהו הוא החלוץ שהכניס מרכיבים לאומיים פופוליסטים למסרים שלו תוך שימוש נכון במדיה החדשה, או האם דפוסי ההתנהלות של טראמפ, המנהיג כיום את המעצמה הגדולה בעולם, מקנים לנתניהו אליבי להתנהג כך באופן חופשי?
שניהם פועלים בחכמה רבה. הם מייצרים חומרים מעניינים ואטרקטיביים ברשתות החברתיות, המעבירות את המידע והופכות אותו ל-ויראלי כאשר החומרים האלה נחשפים למיליוני גולשים. קוצים. על ידי כך הם מקבלים שליטה מוחלטת בסדר היום.
ד”ר אורית גלילי צוקר דיברה על נושא זה בהרצאה שהעבירה ב”טוקהאוס” בתל אביב, תחת הכותרת: “מנהיגות במאה ה-21: סוף עידן המנהיגים שהכרנו?”