אתמול הוזמנתי להתראיין בתוכנית “מהיום למחר” בערוץ הראשון. הנושא: צרותיו הפוליטיות של נתניהו לקראת הקפאה נוספת של הבנייה בשטחים.
במקום להתמקד רק בחישובים הפוליטיים ובאצבעות הנדרשות לתמיכה בראש הממשלה בחרתי לתאר בראיון גם את התנאי שנדרש כיום ממנהיגים: יצירת דעת קהל תומכת למהלכים שלהם. בתשובה לשאלה של ענת שרן על יחסו של ידיעות אחרונות לראש הממשלה, השתמשתי במלה “חמיצות” כדי לתאר את קמפיין האנטי שמנהל העיתון הגדול במדינה נגד נתניהו.
ציינתי כי למרבה ההפתעה דווקא העיתון האידיאולוגי יותר – ישראל היום – מתמודד בדרך מקצועית יותר עם מהלכיו של נתניהו. הבוקר כשראיתי את העמוד הראשון של ידיעות אחרונות הבנתי שהמילה “חמיצות”היתה עדינה מדי. אין גבול כנראה לקמפיין הברוטלי שמנהל ידיעות אחרונות נגד נתניהו, אם הוא בחר להשתמש בכותרת לא מסעירה במיוחד של בני בגין רק כדי לתקוף את ראש הממשלה.
לצד זה הופיעה הביקורת הקטלנית (לעומת עיתונים אחרים שגם ביקרו, אבל ללא רצון לשפד את ראש הממשלה) של סבר פלוצקר על יוזמתו של נתניהו לצמצום בועת הנדל”ן. מילא אם הגישה הביקורתית הזאת היתה מיועדת כדי לחולל מהפכה, אבל נראה שהיא מכוונת רק לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.