ברק ונתניהו – התעוררו!
פריצת הדרך המשמעותית ביותר במחקר המנהיגות מיוחסת לפרופ’ ג’יימס מקרגור ברנס, אשר עשה בשנות ה-70 את ההבחנה בין מנהיגות מעצבת, מחוללת שינוי, לבין מנהיגות מתגמלת, בסגנון עסקי.
האמנם תהומות של שפל?
לא רק גיבורי הפרשה עצמם, אלא גם אמצעי התקשורת עמדו אתמול במוקד הדיון על ביטול מינויו של יואב גלנט לרמטכ”ל. תופעה זו של סיקור התקשורת את עצמה מכונה בשפה המקצועית “סיקור על” (metacoverage).
שבוע אחרי מפץ העצמאות
השבוע הזה עוד עמד בסימן קולות ההדף שנשמעו לאחר המפץ של אהוד ברק. במאמר ב”הארץ” אני מנסה לטעון – וזה לא קל – שהברית בין אהוד ברק וביבי נתניהו יותר טובה, או בניסוח שונה, פחות מסוכנת מהברית של שני האהודים – אולמרט וברק בעופרת יצוקה.
מחשבות על המיזם להחייאת השלד הבורסאי: מפלגת העבודה
היוזמה של אנשי העסקים אראל מרגלית ומשה גאון, כפי שנחשפה בסוף השבוע בערוץ 2, להשתלט על השלד הבורסאי ששמו מפלגת העבודה ולהפעיל אותה כסטארט אפ פוליטי, תואמת את המגמות המעודכנות כיום במחקר המנהיגות.
עיני, הרצוג ויחימוביץ’ – העתיד של מפלגת העבודה
בערוץ הכנסת התייחסתי באחרונה למאבק על ראשות העבודה. בדומה לגוגל שיש לה הנהלה משולשת – ברין, פייג’ ושמידט – והגיעה לשיאים של הצלחה, כך מן הראוי ששלושה ישתפו ביניהם פעולה כדי להציל את העבודה: עיני, הרצוג ויחימוביץ’.
ברק מוליך שולל את כולם
זהו. גם באמריקה הגיעו למסקנה שאהוד ברק לא מספק את הסחורה. המלים בכותרת הראשית ב”הארץ” ובידיעה שברק רביד מפרסם היום מפורשות ביותר. בממשל האמריקאי הגיעו למסקנה שברק מוליך אותם שולל.
מה צרכני התקשורת רוצים? הרהורים בעקבות מאמר על אהוד ברק
כמרצה לתקשורת אני שומעת לא מעט תלונות על כך שהמדיה מכתיבה את דעתה – ממש בכפייה ובעריצות – על קהל צרכניה. הקובלנה החוזרת ונשנית, בקרב סטודנטים ובעיקר בציבור הרחב, נשמעת בנוסח די אחיד: “מדוע שלא נקבל את העובדות והנתונים מהתקשורת ואז נחליט לבד? איננו רוצים את תכתיבי הפרשנות של העיתונאים”.
ראיון ברשת ב’ בתוכניתו של ירון דקל
היום התראיינתי אצל ירון דקל בקשר להתקפה הפומבית של אהוד אולמרט על אהוד ברק. שניהם מתגוששים ויוצאים באופן כעור מהסיפור. זה רק מדגיש באיזה ואקום מנהיגותי נמצאת הפוליטיקה הישראלית.
סיפורי בוגי
בשנת 2007 הנחיתי סמינר במנהיגות במכללה לביטחון לאומי. הנואם המרכזי בסיום המחזור באירוע – שהתקיים אז ב”צריף” של הנשיא לשעבר יצחק בן צבי בירושלים – היה משה בוגי יעלון. התקופה היתה זו שלאחר מלחמת לבנון השנייה והיא מזכירה במשהו את הימים האלה שלאחר הפעולה לעצירת המשט.
פרשת המשט: איך מסבירים איוולת ישראלית
גם אני התגלגלתי אתמול לדיון המשמים על “הסברה” שהתנהל בתקשורת הכתובה והאלקטרונית. זה היה בערוץ 1 בתוכנית פוליטיקה (לחצו לצפייה), אבל זה לא משנה כי כל הדיונים האלה אתמול נראה אותו דבר ותכליתם היא – שלא היו שווים כלום.